איך התחלנו לאהוד?

לפני זמן מה מילאתי סקר של הפרמייר-ליג, שעסק בעיקר בהרגלי אהדה. אחת השאלות הייתה: מדוע התחלת לאהוד את מנצ'סטר יונייטד? אני מודה שהשאלה הזאת הפתיעה אותי. אני זוכר במעומעם משחק מחשב שנקרא "מנצ'סטר יונייטד – הדאבל של 93/94", אבל לא זוכר נקודה מסוימת שבה התחלתי להעריץ את המוסד הזה. את הפסד האליפות לבלקבורן רוברס למשל, אני זוכר שראיתי בטלוויזיה וגם את שער הניצחון של קאנטונה מול ליברפול בגמר הגביע שנה לאחר מכן.

בסקר הקשו עליי וביקשו שאפרט את הסיבות שהובילו לתחילת האהדה:

  • קירבה לאצטדיון
  • השפעה של הורים
  • השפעה של חברי משפחה אחרים או חברים
  • הצלחת הקבוצה באותו זמן
  • סגנון המשחק
  • הימצאותם של שחקנים מסוימים בקבוצה
  • מחירי הכרטיסים
  • איכות המתקנים
  • גישה נוחה לאצטדיון
  • הליגה בה הקבוצה משחקת
  • צבע החולצה
  • שם הקבוצה
  • הפילוסופיה של המועדון

בסופו של דבר בחרתי ב: הצלחת הקבוצה באותו זמן, סגנון המשחק, הימצאותם של שחקנים מסוימים בקבוצה והפילוסופיה של המועדון.

בסקר לא הרפו וביקשו שאבחר מבין הסיבות הללו את החשובה ביותר. ואז נכנסתי לדיון עם עצמי – האם אני אוהד הצלחות? זאת הסיבה? בסופו של דבר הלכתי על העניין של השחקנים, כנראה הכריזמה של קאנטונה ובולשיט כזה.

מה הסיבות שלכם?

2 thoughts on “איך התחלנו לאהוד?

  1. אחת (שלא) מבינה

    גישה נוחה לאצטדיון אין ספק…..בטח

    השפעה של בני משפחה, סופי. וקאריק.

  2. D! פה

    אני חושב שהגעתי לליברפול בגלל אבי כהן, יותר נכון הסיפור שלו כי כשהתחלתי להבין משהו הוא כבר לא היה שם. זה ובגלל שבשער 4 ברמת גן שרו "ליברפול באנגליה…".

    אבל אני חושב שמלבד אנשים שנולדו בעיר מסויימת וסיבות מוזרות אחרות, רוב האנשים מן הסתם מתחילים לאהוד או קבוצה של בן משפחה או את אחת הקבוצות המצליחות באותן השנים. ככה זה. בגיל 20 אנחנו יכולין להתחיל להמציא לעצמנו סיבות פילוסופיות למה אנחנו אוהדים את הקבוצה הספציפית. קרוב לוודאי שהיינו מוצאים יופי של סיבות גם לקבוצה אחרת גמרי.

    רוצה לומר – אוהד של הצלחות זה לא בהכרח רע בתור סיבה להתחיל איתה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.