אלכסיס. שושלת

למרבה הפלא (או שלא) יש עדיין לא מעט אוהדי ארסנל שמוחים נגד ארסן ונגר ומצפים בכיליון עיניים ליום בו יעוף מאצטדיון האמירויות. בצורת של 11 שנים ללא אליפות היא אכן קשה מנשוא, אך הזכייה בשני גביעים ברציפות, ומדיניות הרכש המשופרת שלו, צריכים לרכך את האופוזיציונרים.

התאריך 2 בספטמבר 2013 אכן היה נקודת מפנה משמעותית בממלכת התותחנים. היום בו מסוט אוזיל נרכש הפך את ארסנל לשחקנית מרכזית בשוק ההעברות, וההוכחה לכך הגיעה עם הרכישה של אלכסיס סאנצ'ס 10 חודשים לאחר מכן.

ונגר עדיין מטפח צעירים, כמו ביירין וקוקלאן שהשתלבו בהרכב, אך קונה סופרסטארים שעד עכשיו משתלבים נהדר. בעונה שעברה אוזיל סבל מתנודות חדות מדי בכושרו, אך העונה הוא יציב ומהווה את המוח מאחורי משחק המסירות של ארסנל.

ונגר צריך להמשיך ולבנות שושלת, כלומר להוסיף עוד שחקן מרכזי (וידאל כנראה לא יגיע) ובמקביל להריץ את המכונה שתפסה יציבות. האם זה יספיק לאליפות? לא בטוח. האם זו הדרך הנכונה להתנהל בקבוצת כדורגל מודרנית? כנראה שכן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.