אל תדאג קלדרון, זה סופו של כל בלון

התפטרות של נשיא מועדון לא אמורה להדהד בכזו עוצמה כמו לאחר התפטרותו של ראמון קלדרון מריאל מדריד. הסיבה לכך היא שבמועדון כמו ריאל מדריד, מעמד הנשיא חשוב יותר ממעמד המאמן וזה מתבטא בכך שיש לו יותר סמכויות. הנשיא נבחר על סמך הבטחותיו בין היתר לרכישת שחקנים ולא משנה מה דעתו של המאמן בנושא.
יכול להיות שאם ברצלונה לא הייתה בורחת ללבנים, קלדרון היה מתעקש לטאטא את הפרשייה מתחת לשטיח ומושך עד סוף העונה. בגלל שהחבורה של גוארדיולה ברחה לפער דו-ספרתי, זה זמן מאוד נוח ללכת ולהשאיר את חואנדה ראמוס כרב החובל של הספינה הלא כל כך יציבה.

מדברים על כך שמייסד שיטת הגלקטיקוס בעידן הנוכחי, פלורנטינו פרז, יתמודד על תפקיד הנשיאות בקיץ. זה אומר שפרשת רונאלדו לא רק שלא הסתיימה אלא עלולה להסלים עוד יותר. מן הסתם פרז יבטיח לבוחריו: "אני אביא את רונאלדו בכל מחיר" ויונייטד תצטרך להכריע בנושא הגורלי.

מבחינת נוק-אאוטים, השנתיים האחרונות היו הטובות בקריירה של אלכס פרגוסון. מוריניו הוגלה לאיטליה, ונגר נהיה קצת לא רלוונטי, בניטס חטף עצבים על הסר והפסיד קרב פסיכולוגי חשוב. 
ואחרון חביב נשאר קלדרון שהתנצח עם פרגי מעל דפי ה'מארקה' ("פרגוסון סנילי") וכעת הוא בדרכו לדפי ההיסטוריה של הספורט בתור נשיא שריאל לקחה שתי אליפויות בתקופתו אך לא הצליחה לייצר מומנטום טוב מספיק כדי לזכות בשלישית. וזה בלי להזכיר את הכישלונות בליגת האלופות…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.