בדרכו

לואיס ואן חאל זכה בליגת האלופות לפני 20 שנה עם הילדים דוידס, סיידורף וקלייברט, והודח אחרי שני עשורים עם ברות'וויק-ג'קסון, וארלה, לינגארד וניק פאוול. אפשר לתלות את ההדחה מליגת האלופות בפציעות הרבות, אבל זאת תהיה החמצה של העיקר.

לזרוק למערכה ילדים זה אמיץ או טיפשי – הפעם זה יצא טיפשי. כשפרגוסון הכניס את מאקדה הוא פגע בינגו וזכה באליפות על חשבון ליברפול, כשוואן חאל מכניס את פאוול להציל לו את הצ'מפיונס, הוא נזרק לליגה האירופית המבאסת. WELCOME חמישי-ראשון.

מאז 8 במאי 2013 צריך להפסיק להתייחס למנצ'סטר יונייטד באותם מונחים של עידן פרגוסון. מקום 7, הדחה בשלב הבתים, חוסר יציבות – שום דבר כבר לא מפתיע. אי אפשר לתאר את מה שקרה כסנסציה. זה עדיין מועדון ענק, אבל רק עוד קבוצה באנגליה ובאירופה. עד שיוכח אחרת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.