במו עיני (חלק א')

הגיע הזמן לדרג. עד היום נכחתי ב-11 משחקים על אדמת אנגליה והחלטתי לעשות רשימה של 10 השחקנים הגדולים ביותר שראו עיני. לעשירייה נכנסו בעיקר קוסמים – שחקנים מהפנטים שמשאירים אצלך רושם שהם נמצאים מעל למתרחש. 

הדירוג נעשה לאחר סינתזה בין יכולת השחקן בכל הקריירה לבין המשחק(ים) שלו שראיתי. לדוגמא: אם הייתי צופה בפבריציו ראבאנלי במדי יובנטוס ייתכן שהיה נכנס – ראיתי אותו מזדקן (לא כל כך בכבוד) במדי דרבי קאונטי ולכן הוא נפסל על הסף.
המשחקים בהם הייתי: וימבלדון 0 – מנצ'סטר יונייטד 3 (96/97), טוטנהאם 3 -אברטון 2 (99/00), ארסנל 2 – ברדפורד סיטי 0 (00/01), צ'לסי 3 – ניוקאסל יונייטד 1 (00/01), מנצ'סטר יונייטד 4 – איפסוויץ' טאון 0 (01/02), ווסטהאם יונייטד 3 – ניוקאסל יונייטד 0 (01/02), ליברפול 1 – דינאמו קייב 0 (01/02), דרבי קאונטי 0 – ארסנל 2 (01/02), קריסטאל פאלאס 0 – מנצ'סטר יונייטד 0 (04/05), צ'לסי 4 – ברצלונה 2 (04/05), ארסנל 1 – באיירן מינכן 0 (04/05).
10. דויד ז'ינולה (טוטנהאם הוטספר)

הצרפתי שהכניס לטירוף את האוהדים בוויט הארט ליין נתן משחק קצבי ומצויין נגד אברטון ועשה קריירה יפה ומגוונת. היה שייך לקבוצה נפלאה של ניוקאסל שלא הצליחה לזכות באליפות למרות עונה מצויינת ב-95/96. ז'ינולה לא היה יעיל במיוחד אך כל פעם שנגע בכדור האיצטדיון היה באקסטזה וחיכה לניסים ונפלאות.
9. כריסטיאנו רונאלדו (מנצ'סטר יונייטד)

השחקן הכי צעיר ברשימה. גם אם היה נמדד רק על פי עונת 07/08 היה זכאי להיכנס. נגד פאלאס נכנס כמחליף ונתן משחק פושר כמו כל הקבוצה. היה יכול לטפס גבוה יותר ברשימה אם לא היה רק בן 24 כשכל הקריירה שלו עוד לפניו. קורות חיים: כדור הזהב, שחקן השנה של פיפ"א, העבד של פרגוסון וכו' וכו' וכו'.
8. סטיבן ג'רארד (ליברפול)
האלוהים של אנפילד. הדבק שמחבר את כל חלקי המכונה. תעודת הביטוח של האדומים שיודע להכריע משחקים במאני-טיים. הביא לליברפול זכייה בליגת האלופות. אם לא ייקח אליפות אנגלית עד סוף הקריירה זה ירבוץ עליו כאות קלון. נגד קייב היה טוב והבעיטה שלו נהדפה לכיוון יארי ליטמאנן שכבש את השער היחיד במשחק.
7. דיוויד בקהאם (מנצ'סטר יונייטד)
שמחתי להיות עד למשחק שהיווה את הפריצה הגדולה ביותר של בקהאם ככדורגלן (בימים בהם התעסק רק בכדורגל ולא היה מגה-סלב). שער מחצי מגרש ומשחק מצויין הביאו ליונייטד ניצחון חוץ גדול במחזור הראשון ונתנו גושפנקא רשמית כי מדובר בשחקן ענק. סקולס היה נכנס בקלות לדירוג אך חשיבות המשחק עבור בקס הכריעה את הכף.
6. דניס ברגקאמפ (ארסנל)
הגאון ההולנדי. יש הרואים בו יורש-עצר ישיר של הטוטאל פוטבול המפורסם משנות ה-70. היה מסתדר טוב עם קרויף ושות' לו היה נולד מוקדם יותר. יכול להיות שצריך לומר עליו כי איחר את זמנו. השתלב נהדר בתזמורת הסימפונית של ארסן ונגר והיה חתום על לא מעט תארים. ראיתי אותו מול ברדפורד ובאיירן מינכן (יחי ההבדל) והא החייה את המשחקים עם הנגיעות בכדור הקלילות והחכמות שאופייניות לו.

One thought on “במו עיני (חלק א')

  1. Spartan

    בחירות ראויות ביותר.
    אני כבר לא יכול לחכות למחר 🙂

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.