בסטוק, בדקה ה-94

מי שעוקב אחרי הבלוג יודע שהוטחה פה לא מעט ביקורת על וויין רוני. אלכס פרגוסון הצליח לשים את ידו על האנגלי הכי מוכשר של הדור שלו וקיבל ממנו הרבה מאוד. היום הוא הפך למלך השערים של יונייטד בכל הזמנים. הוא לא עשה זאת במשחק גביע הליגה זניח באולד טראפורד כשהתוצאה כבר 0:3, אלא השווה בדקה ה-94 במשחק חוץ מסובך בבעיטה חופשית עוד יותר מסובכת. זה אות כבוד.

ולמרות זאת… הוא ביקש לעזוב פעמיים, נחשב לסמל של השכר המופקע ולא הצליח לסחוב את הקבוצה על הגב לבד. תמיד היה משלים נהדר לכוכבים הגדולים. העונה מוריניו, אחד היחידים שהיה יכול לעשות זאת בשקט, הפך אותו לשחקן ספסל. האקסטרה שעולה מהספסל. קצת כמו ראיין גיגס בזמנו (להבדיל אלף אלפי מסירות).

אז איך נסכם? היחס יישאר אמביוולנטי. תודה על הכל וויין. שמך יישאר בספרי ההיסטוריה. והגיע הזמן להיפרד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.