האגדה ממשיכה

נער הייתי וגם זקנתי. ראיתי הרבה דרמות של יונייטד במשך שלושה עשורים. אני מתפתה להגיד ׳כזה עוד לא היה׳. ניצחון כמו זה על פריז סן ז׳רמן בפריז.

ובכל זאת, אחרי תקופה מדכדכת מאז פתיחת העונה וההפסד במשחק הראשון, לנצח ככה בדקה ה-94 זה נותן הרגשה של פעם, של הקסם ההוא.

הנסיבות הובילו את הניצחון הזה להיות הירואי במיוחד. הסגל הקצר והכניסה של צ׳ונג וגרינווד. כמו מאקדה לפני עשור, כמו נאני ואנדרסון שבעטו פנדלים בתור נערים בגשם במוסקבה. כמו הילדים שניצחו את האנסן שאמר שאי אפשר לנצח עם ילדים.

במודע או שלא, סולשיאר החזיר את ההילה שאפפה את המועדון. את האמונה. את הטיפת מזל שמפרידה בין הווינרים ללוזרים. ורק בגלל זה הוא צריך להמשיך.

One thought on “האגדה ממשיכה

  1. אוהדת מושבעת

    רגע של נחת ועוד רגע של נחת= שמחה גדולה.
    יאללה היונייטד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.