הגונב מגנב

יונייטד הייתה בדרך לגנוב ניצחון בסטמפורד ברידג' אחרי לא מעט שנים. למה לגנוב? כי סוף סוף היא ידעה לנצל 3-4 מצבים לשני שערים. גניבה במונחים שהתרגלנו אליהם. צ'לסי בסוף הייתה זאת שגנבה תיקו בדקה ה-96 ולא הצליחה להרשים אותי. היא לא נראית חזקה לריצה למרחקים ארוכים. בלונג ראן אני חושב שאפשר לסיים מעליה. תלוי כמובן בקמפיין שלה בליגה האירופית ושל יונייטד באלופות.

ואם כבר מדברים על גנבים, גנב הפוקוס הראשי הוא כמובן מוריניו. שער שוויון דרמטי בדקה ה-96 וכל העולם מתעסק בעימות שלו על הקווים. בטלוויזיה לא הראו אפילו ריפליי בזמן אמת אלא רק אחרי המשחק, העיקר לא לפספס את ההצגה הכי טובה (רעה?) בעיר.

אז מה המסקנות? אין יותר מדי. מרסיאל צריך ביטחון ולהמשיך בהרכב. רשפורד אבוד בצד ימין ופוגבה ממשיך במתכונת יום עסל יום בצל. או מחצית עסל מחצית בסל.

ועכשיו ליובנטוס. ה-2:3 ב-1 באוקטובר 97' היה נקודת מפנה חשובה בתפיסה ובהערכה העצמית של יונייטד. עד אז היא התבטלה מול יובנטוס אימתנית. הניצחון הזה באולד טראפורד היה הניצנים של עונת הטרבל שהגיעה לאחר מכן. אז טרבל אני לא מבקש אבל לפחות תופיעו בכבוד כמו מול צ'לסי. בשלב הזה לא צריכים יותר מזה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.