ההפסד כולו שלנו (עד שהוא יחזור)

אז מוריניו שוב הלך, נטש את חיינו, כמו ביום המוזר ההוא ב-2007. באמת ששנאתי אותו בהתחלה, אחר כך עברתי למצב של הערכה (שלא לומר הערצה) וכיום אני ברגשות מעורבים. מצד אחד, אני אוהב מאוד את העניין שמוריניו מעורר. כשהוא היה בארץ לפני חודש הוא אפילו הצליח לגרום לשיעמומון מול מכבי תל אביב להיות מעניין.

מצד שני, האיש הזה באמת יכול להיות מאוס לפעמים, גם בתירוצים וגם בסגנון הציני. הצלחתי ללמוד אותו עם השנים ולזהות ניואנסים. אני בטוח שמוריניו נשאר מתוסכל מכך שצ'לסי הצליחה לקחת אליפות בלעדיו ועוד יותר חמור מבחינתו – את ליגת האלופות בלעדיו. אז הוא חזר לפני שנתיים וחצי ולקח אליפות בלי הרבה מתחרות. ההתרסקות של העונה באמת הגיעה משום מקום. הם קרובים לקו האדום לפני חג המולד. זה לא קרה גם לסגלים חלשים בהרבה שהיו לצ'לסי. עכשיו אברמוביץ' מביא את הידינק שוב כדי לסתום חור:

אז מה הלאה? מבחינת צ'לסי, אני מניח שהיא תעבור תהליך דומה לתקופה של אחרי ספטמבר 2007. כוכבים ימשיכו להגיע, צ'לסי תוכל לאיים על תארים ואפילו לזכות בהם אבל תחסר את הקסם על הקווים. ומוריניו? לפני שבע שנים הוא התראיין ואמר שהוא רוצה לקחת אליפות באיטליה, אליפות בספרד ולחזור לאנגליה. על כל המטרות האלו הוא סימן וי. בזמנו הוא דיבר גם על הקושי שיהיה לו לאמן נבחרת. הוא אמר שאולי עוד 15 שנה. תארו לכם את גמר מונדיאל 2022 (בקטאר, בחורף). פורטוגל של מוריניו מול ברזיל של גוארדיולה. איפה מוציאים ויזה?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.