היינו כחולמים

נבחרת אנגליה בחצי גמר מונדיאל, מה תגידו על זה. נבחרת שמורכבת משחקנים שהיו תינוקות/ילדים קטנים או שעדיין לא נולדו כשגאסקוין פיזר דמעות על הדשא של דלה אלפי ב-1990. עכשיו עלולות להיות דמעות של דלה עלי במוסקבה.

ככל שעובר הזמן זוכרים רק את השמות שעלו. היכולת פחות חשובה. אם להיות משבית שמחות לרגע, אנגליה עלתה לחצי הגמר אחרי ניצחון בתוספת הזמן על טוניסיה, 1:6 על פנמה החלשה, הפסד לבלגיה, ניצחון על קולומביה ופנדלים וניצחון של אופי על שבדיה.

רגע, אופי? אנגליה? אולי בכל זאת סאות'גייט הצליח לשנות שם משהו. קשה לדעת לאן הם היו מגיעים עם סם "כסף מתחת לשולחן" אלרדייס והמסטיק הנלעס בגסות. אז לאן הולכים מכאן? בשלבים האלה האיכות פחות חשובה והשחקנים יכולים להביא את הגביע "הביתה".

One thought on “היינו כחולמים

  1. אוהדת מושבעת

    מעולה! מצפים להפתעות טובות!!
    ראיון מדהים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.