היסטריה והיסטוריה

היסטריה – זו המילה הנכונה לתאר את מה שקרה למנצ'סטר יונייטד מההרחקה של רפאל עד להדחה הכואבת מליגת האלופות. בספרות המושג 'היסטריה' מדבר על שיתוק ועיוורון זמני. עם כל ההערצה שלי לאלכס פרגוסון הערב הוא לקה בעיוורון זמני. בכלל לא בטוח שחילופים מוקדמים יותר היו עוזרים אבל פאניקה כזאת לא נראתה ביונייטד מאז ההדחה בבתים בסוף 2005.

בבלוג הנפלא של הסקאוזרים מיהרו לחגוג על הדם של השדים האדומים ובצדק. בהזדמנות זו ארצה להזכיר להם (ושלא יירשם בפרוטוקול) שקבוצתם היא התקווה האחרונה של האנגליות באירופה (כי נראה לי שפולהאם תעוף בגרמניה) ויש לייצג את הממלכה בכבוד.

בשעות הבוקר של יום שבת האחרון, התסריט האופטימי מבחינת יונייטד היה לפתוח 4 נקודות הפרש על צ'לסי ולפגוש את ליון בחצי גמר ליגת האלופות. התסריט הפסימי התממש וכעת אירופה הלכה ופרגוסון צריך לרדוף אחרי צ'לסי. אליפות רביעית ברציפות ו-19 במספר היא החלום. לסיים את העונה עם גביע הליגה בלבד זה הסיוט.

היסטוריה – אם המיוחד מוריניו לא ידיח את ברצלונה אפשר להכריז על הקבוצה הפנטסטית של גווארדיולה כאלופת אירופה שנתיים ברציפות לראשונה מזה עשרים שנה. אני בכלל לא בטוח שבארסה תיקח אליפות בספרד אבל הגביע עם האוזניים הגדולות עשוי להישאר בקטאלוניה שנה נוספת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.