הכל נשאר במשפחה

יונייטד במרחק נגיחה מהאליפות. לא הנגיחות הברוטליות של אוליבר בירהוף אלא הנגיחות המעודנות כמו של רונאלדו. מעניין ששני הכובשים היום בדרבי יצאו השבוע בהצהרות מנוגדות לגבי העונה הבאה.
רונאלדו אמר שהוא נשאר וטבס שהוא כנראה עוזב. נראה לי שרונאלדו ראה את עסק הביש בריאל מדריד ולא בטוח שהוא רוצה להיות הגיבור שירים אותם מהקרשים. בנוגע לקרליטוס, פרגוסון תמיד נותן תחושה שהמועדון גדול מכל שחקן וזו פריבילגיה להישאר. אם טבס היה חתום ביונייטד הוא היה נשאר ללא ספק. בגלל ההשאלה המוזרה הזו פרגי צריך להחליט אם לשבור קופה בשביל להשאיר את הארגנטינאי.
טבס טוען שהוא לא מרגיש ביונייטד כבן משפחה. אני חושב שאפילו המאמן המצליח דארן פרגוסון לא תמיד מרגיש אצל אבא שלו כמו משפחה. תשאלו את דארן על טיפול מייבש שחטף אחרי שחזר באיחור מנשף הסיום של בית הספר. משפחה או לא משפחה  – יונייטד תרוויח מההישארות של טבס כשחלוץ טוב יותר לא נראה באופק.
*
ומה באשר למשפחה הצעירה של ארסן ונגר? אולי ספיגה של 7 שערים ביתיים מיריבותיו לצמרת בתוך פחות משבוע תגרום לצרפתי להתפכח. שינוי תפיסתי כזה לא נראה באופק ורק השבוע ונגר הודיע שהמדיניות הנוכחית תימשך ובפגרה הוא יקנה שחקן או מקסימום שניים אך בעלי ניסיון כי צעירים יש לו מספיק.
המשך של השיטה הנוכחית וארון התארים של ארסנל ימשיך לספוג הרבה אוויר. קניית שחקנים מסוגו של ארשבין תהיה יעילה יותר מאשר ליטוש יהלומים אלמונים מגאנה או מצרפת, שאמנם מבשילים לאט לאט אך בדרך זה עולה לתותחנים בתארים יקרים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.