הסיום הראוי ביותר

אם ליברפול-אברטון הייתה מיני-סדרת דרמה טלוויזיונית בהמשכים, אז הסיום שלה הוא המרתק ביותר שאפשר לבקש. יש מנצח ויש מפסיד (ולא בפנדלים הארורים), יש גיבור צעיר שצץ משום מקום ויש ישראלי שלא משחק תפקיד של מחבל.

חבל שלא נזכה עוד לראות העונה את המשחק בין שתי היריבות הללו שהוכיחו שגם 0:0 במהלך 118 דקות יכול להיות מעניין מאוד. אברטון קבוצה מאוד נחושה ובעלת יכולת הסתגלות גבוהה. תוך זמן קצר הם היו צריכים להתמודד עם פציעה של שני החלוצים המרכזיים (יעקובו וסאהה) והם משחקים טוב מאוד עם 6 קשרים כשקייהיל עולה קדימה יותר.
לליברפול יש סעיפים מקלים כי נאלצה להיפרד מג'רארד בשלב מוקדם מאוד במשחק (לשמחת השדרים הישראלים) ולשחק בחיסרון מספרי 45 דקות מתוך ה-120 אחרי שלוקאס הורחק. בניטס בטוח מאוכזב אך עם חזרת ליגת האלופות יש בו הקלה מסויימת שמפעל אחד בחוץ ותהיה יותר מנוחה לסגל שהתקצר עם עזיבתו של רובי קין.
דן גוסלינג, שחגג ביום שני האחרון 19 חורפים מושלגים, הפך בעיני האוהדים משחקן מבטיח לגיבור. האוהדים הכחולים שיכורי הניצחון ביצעו אפילו ונדליזם קטן בערך של גוסלינג בויקיפדיה לכמה דקות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.