הרולקסים והפרוות של אנפילד

תקשיבו טוב לדברים האלה של יורגן קלופ. הוא באמת מאמן נדיר. מתלונן על האוהדים שעזבו את אנפילד אחרי השער של קריסטל פאלאס. ("אפשר להבקיע שמונה שערים מדקה 82 עד 94, צריך לעבוד בשביל זה" – המשפט האהוב עליי). אני יודע שאלו לא הנובורישים של יד אליהו, הם פשוט לא אוהבים פקקים, או שהמשחק הוא במילא עוד אירוע חברתי שמסמנים עליו 'וי'.

אני שומע מאוהדים של ליברפול שהשחקנים לא מספיק טובים ושעם שחקנים טובים יותר נתחיל לראות את טביעת האצבע של קלופ. אז אם גונדוגאן ורויס היו על כר הדשא מול קריסטל פאלאס במקום לוקאס וללאנה ליברפול הייתה מנצחת? אני בספק. אמרה צ'אן, שזוכה לשבחים, מבצע טעויות בהגנה למכביר, כמו בשער הראשון של פאלאס.

קל לחבב את קלופ. הוא נראה כמו ההוא שתרצה לשתות איתו בירה, או כמו החבר שתתקשר אליו כדי לקבל עצה טובה. הוא באמת יכול להצליח בליברפול, והצלחה בליברפול זה אומר תארים. לא טופ-4, לא great character ולא כמעט-אליפות-אם-רק-סטיבי-ג'י-לא-היה-מחליק. וחוצמזה ג'רארד הביא את המנחוס היום לאנפילד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.