טקטיקה זו לא מילה גסה

הרבה פרשנים ומביני דבר למיניהם, נוהגים להגיד שראינו "משחק טקטי" תוך הבעת תחושת גועל וסלידה. אני לא חושב שטקטיקה זו מילה גסה וראינו את זה בניצחון של אנגליה על גרמניה.

לאחר מספר משחקים לא מבוטל בעידן קאפלו, ניתן לקבוע כי הוא הכניס למשחק של אנגליה משהו שהיה חסר לה: סדר. אצל מקלארן שלט הברדק וראו את זה כמעט בכל פס. בניצחון האנגלי בברלין, כל שחקן ידע איפה הוא עומד ולא הייתה הפקרות טקטית. אנגליה של קאפלו תדע להוציא תוצאות במשחקים החשובים ולכן הסיכויים שלה להגיע רחוק יותר בדרום אפריקה עולים מדי משחק.
קאפלו, בניגוד למאמנים אחרים, לא מכליל את מייקל אואן אוטומטית בהרכב ואפילו לא בסגל. בניגוד לתקופת מקלארן, אפשר היה לראות לחץ אנגלי על מובילי הכדור הגרמני במשחק שהיה טעון ונרשמו בו מספר תאקלים שלא היו מביישים משחק גמר. כנראה שבכל זאת ההיסטוריה עושה את שלה והזמן לא מרפא הכול.
למרות חיסורים רבים בהרכב, לאנגלים יש עומק מספיק גדול והם יכולים להרכיב כמה נבחרות לא רעות בו זמנית. מתיו אפסון, שחקן נוסף מארגון אפ"ו (אנגלים פליטי ונגר) שם גול ונתן משחק יציב וטוב. כנראה שאת השוערים הפאשלונרים גם קאפלו לא יכול לתקן. סקוט קארסון, שדפק לאנגליה את העלייה ליורו במו ידיו, עשה עוד שטות בעזרתו של ג'ון טרי, שלפחות כיפר בשער ניצחון.
לאן הולכים מכאן? רק הזמן יגיד. בכל מקרה, הדרך נראית נכונה והמאמן האיטלקי אמנם עושה קופה נאה אבל ניכר כי הוא מבצע עבודת חריש מעמיקה ויסודית המתווה דרך מסוימת לכל באי וומבלי. הזיווג נראה מושלם ויתחיל להימדד בזמן אמת רק במשחק הראשון של הבתים, אי שם ביוני 2010. 
 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.