ייצוגיות

דנתי לפני חודש וחצי בנושא נבחרת אנגליה וחוסר המתאזרחים שלה. בזמן האחרון התחלתי לחשוב שאולי מדובר בנושא הייצוגיות. כלומר האנגלים עדיין רואים בנבחרת הכדורגל כמוסד שמייצג אותם – האנגלים האמיתיים ולא ספרדי או ברזילאי שמקבל אזרחות בריטית מתוקף היותו 5 שנים בממלכה המאוחדת.

הנושא הזה של ייצוגיות מעורר כמה שאלות מעניינות לגבי מנהיגי עבר והווה, שהתיימרו לייצג את עמם, דיברו על ההיסטוריה הפרטית שלהם ועל ההיסטוריה של העם כמיקשה אחת אך בפועל דבריהם היו רחוקים מהמציאות. המנהיגים הראו כי בעזרת קצת שקרים, קצת מניפולציה והרבה כריזמה אפשר להתגבר על מכשולים אתניים רבים. 
מנהיג ברית המועצות הידוע לשימצה, יוסף סטאלין, נולד בכלל בגרוזיה בשם יוסף ג'וגאשווילי. כל זה לא הפריע לו לדבר על ברית המועצות כאימפריה רחבת ידיים ועליו כמנהיגה הבלתי מעורער בעוד מסביבו היו סובייטים "שורשיים" הרבה יותר ממנו שסרו למרותו ופחדו ממנו עד אימה.
חלאת המין האנושי, אדולף היטלר, צווח כל העת אודות תורת הגזע ועל עליונות הגזע הארי כולל מדידות הגולגלות החולניות. כל העולם כבר יודע כי הרודן השפל היה נמוך, מכוער, שחור שיער ואפילו אוסטרי ולא גרמני. כל זה לא מנע ממיליונים להעריצו ולהפיץ את בשורתו.
יאסר עראפת שזכה בפרס נובל לשלום (ולא להתראות), הטיף לכל הפלסטינים על זכות השיבה, הפליטים והמצב הכלכלי הקשה. העולם גילה מעט מאוחר מדי כי הראיס היה מיליארדר ובכלל לא היה פליט אלא נולד וגדל במצרים למשפחה מהמעמד הבינוני שלא סבלה מקשיים מיוחדים.
אחרון אחרון חביב והכי חי בין המנהיגים ה"ייצוגיים" הוא ברק אובמה. את הנשיא הטרי עדיין אי אפשר לשפוט בראי ההיסטוריה אבל אפשר לאבחן את הקמפיין שבעטיו נבחר בנובמבר האחרון. אובמה סחף אחריו כמעט את כל השחורים ב-50 המדינות והרבה לצטט את מרטין לותר קינג. 
האבסורד הוא שאובמה לא צאצא של עבדים למרות שהרבה לדבר על גדולתו של לינקולן משחרר העבדים. אביו הגיע מקניה ואימו לבנה מקנזס – לא בדיוק אלה שסבלו מחוסר זכויות בארה"ב של המאה ה-19 וה-20.
הזרים אמנם מציפים את הפרמייר-ליג אך נכון לעכשיו אין דרישה בנבחרת אפילו לאחד כזה. אולי בבוא היום יבוא מישהו כריזמטי ויוכל להשתלב בתוך שלל הקוקנים והסקאוזרים. אולי. 

2 thoughts on “ייצוגיות

  1. יובל

    ראוי לציין, בהקשר ההיסטורי, כי אדולף היטלר ימ"ש אמנם היה אוסטרי – אבל זה לא סותר כלום. תורת הגזע התפתחה והגיעה למימדים מפלצתיים בוינה של סוף המאה ה-19-תחילת המאה ה-20 עם ראש העיר האנטישמי האיום קרל לואגר, וכאשר היטלר הגיע לוינה בעשור הראשון של המאה ה-20 (בתקווה להיות צייר) תורת הגזע כבר הייתה מושרשת היטב בקרב האוסטרים (שהם עם גרמאני לכל דבר).
    זה ממש לא פלא שדווקא אוסטרי הוא זה שהביא את תורת הגזע למה שהיא הפכה להיות בגרמניה כמה עשורים מאוחר יותר.

    לגבי אובאמה – הוא לא הסתיר את אמו (או סבתו) הלבנה, העבר שלו לא היה סוד. הוא עדיין שחור (מה שהיה משפיע עליו בתור אמריקאי ממוצע אם לא היה הולך לפוליטיקה והופך לאיש החזק בעולם), ועדיין מעריץ את מרטין לותר קינג כמו רבים וטובים אחרים. זה לא נראה לי בעייתי משום בחינה שהיא.

    לגבי סטאלין – הוא אמנם לא היה רוסי, אבל העיקרון של הקומוניזם הסובייטי (להבדיל מהאינטרנציונאל הקומוניסטי אבל בדומה לו) התבסס על טשטוש כל ההבדלים בין העמים הסלאביים, הבאלטיים, הקווקזים וכל עמי ברית-המועצות באשר הם. לא הייתה משמעות להיותו של סטאלין גרוזיני במקורו.

    לגבי ערפאת – הוא אמנם היה מנהיג כלומניק ומתועב, אבל אני לא חושב שהיותו ממוצא עשיר הופכת את שאר העם הפלשתיני לבעלי ממון וחיים טובים. דווקא להיפך, מנקודת מבט חיצונית, לדוגמא בתור, נגיד, בלגי, ההסתכלות על מנהיג שבא מרקע עשיר על מנת לעזור לבני עמו המדוכאים והעניים היא הרבה יותר מפרגנת ומעריצה.

    [סליחה על החפירה, תודה על הסבלנות]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.