כשוואן חאל קם מהכסא

לא ספיגת חמישייה ויכולת מחפירה בלסטר, לא טעות מסמרת שיער של פלאייני ואפילו לא שופט שלא נותן פנדל ברור – כל אלו לא גרמו ללואיס ואן חאל לקום מהכסא שלו בזמן משחק. עד הערב. ג'וני אוואנס לא הורשה להחליף את סמולינג וההולנדי זינק עם מחברת הפלאים.

אולי רוח הקרב של ואן חאל על הקווים היא זו שנתנה ליונייטד את ההשראה לנצח בסאות'המפטון, יריבה ראויה לצמרת. אני לא בא לחלוק על 30 שנה של קריירה מפוארת, אבל אני מאמין שמשהו באדישות הזאת של המאמן בזמן משחק מחלחל בסופו של דבר לשחקנים.

רוחו, מקנייר ופלאייני היו חלשים והשתדלו לתת לקדושים להבקיע שערים נוספים ובכל זאת יונייטד ניצחה. וסוף סוף ואן פרסי, שהתחיל להיות מושמץ, חזר לעצמו. חוץ מהמקום השלישי, ליונייטד יש מאזן חיובי לראשונה העונה (8 ניצחונות לעומת 7 תיקו/הפסדים) וגם צ'לסי כבר נראית באופק. לא שאליפות ריאלית העונה, אבל יש על מה לבנות.

IMG_1077

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.