מבחן התוצאה

הברקה אחת של פרנק למפארד. זה מה שעשה את ההבדל בין צ'לסי לאסטון וילה. שתי הקבוצות הצמודות בטבלה לא שיחקו טוב וצ'לסי הוכיחה שהיא קצת יותר טובה. העונה, בניגוד לקודמות, מי שתסיים שלישית בטבלה תלך ישר לשלב הבתים באלופות ולא תצטרך את המוקדמות המעיקות של חודש אוגוסט.

אי אפשר לדבר עדיין על ההשפעה של הידינק כי גם אם פיל סקולארי היה על הקווים ההרכב וצורת המשחק היו דומים. ההצהרה של ההולנדי שהוא לא יישאר מעבר לסוף העונה לא מוסיפה יותר מדי ליציבות של צ'לסי. מרטין אוניל ראוי לכל מילה טובה שנאמרת עליו אבל במבחן התוצאה מול הגדולות הוא לא מצליח. וילה תימדד לפי המקום בסוף העונה ואם היא תסיים חמישית זו תהיה אכזבה עצומה.
על מנת לצמצם פערים מהמקום הראשון ולנסות לאיים על האליפות, צ'לסי צריכה להתחיל רצף של 7-8 ניצחונות רצופים ולקוות שיונייטד וליברפול תאבדנה נקודות כי המפגשים הישירים איתן כבר הסתיימו עם נקודה מ-12 אפשריות. הידינק יביא תחושה של התחלה חדשה אבל אם יעזוב בסוף העונה צ'לסי תחזור לחוסר הוודאות שהחלה לאפיין אותה בעונות האחרונות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.