מה היה קורה אילו? (או: התרחיש האלטרנטיבי)

המשחק: מנצ'סטר יונייטד נגד פורטו
המעמד: גומלין שמינית גמר ליגת האלופות
התאריך : 9.3.2004
המיקום: אולד טראפורד, מנצ'סטר, אנגליה
דקה: +90
הסיטואציה: יונייטד מובילה 0:1 משער נגיחה של פול סקולס ונמצאת בעמדה טובה לעלות בזכות שערי חוץ לרבע הגמר לאחר הפסד 2:1 בפורטוגל. שער שני של סקולס לא מאושר בטענת נבדל שגויה לפני השריקה למחצית. בתוספת הזמן פיל נוויל מבצע עבירה 20 מטר מהשער. בני מקארתי בועט למסגרת, טים הווארד הודף לידיים של קושטיניה שלא טועה ומעלה את פורטו של מוריניו לרבע הגמר.
ההשלכות: פורטו הולכת עד הסוף וזוכה בליגת האלופות. ז'וזה מוריניו עולה לגדולה, מתמנה למנג'ר צ'לסי ולוקח שתי אליפויות מרשימות באנגליה. לאחר שלא מצליח לקחת את האליפות השלישית הוא ממשיך לעונה רביעית ומפוטר בתחילתה (אברם והבחישות שלו…). המאמן הפורטוגלי מחליט לנוח בבית עד שמגיעה ההצעה מאינטר מילאנו.
התרחיש האלטרנטיבי: הקוון מחליט בסופו של דבר לשים את עדשות המגע לפני המשחק ולא פוסל את השער של סקולס או לחילופין טים הווארד שוכח לרגע מתסמונת הטורט שלו ותופס את הכדור של מקארתי. יונייטד עולה לרבע הגמר על חשבון פורטו רק כדי לעוף לריאל מדריד. 
רומן אברמוביץ' לא מתרשם מהכישורים של מוריניו ומביא לסטמפורד ברידג' את סוון יוראן אריקסון מנבחרת אנגליה לאחר יורו 2004. לואיס פליפה סקולארי שהפסיד בגמר היורו עם פורטוגל מתפתה לכסף הנשפך של ההתאחדות האנגלית וחותם בנבחרת תמורת 5 מיליון ליש"ט לשנה. משרת נבחרת פורטוגל מתפנה לטובת המנג'ר הצעיר והאמביציוזי של פורטו, מוריניו. 
אריקסון לא מצליח בצ'לסי וחלומות האליפות אחרי 50 שנה מתנפצים אך הוא מחזיק שם שנתיים עד שהוא מוחלף על ידי העוזר האלמוני שלו, אברם גרנט. פליפאו מעלה את אנגליה למונדיאל וליורו ועף פעמיים בפנדלים ברבע הגמר. מוריניו לוקח את פורטוגל עד חצי גמר המונדיאל ואת היורו מפסיד ברבע.
אלכס פרגוסון זוכה בארבע אליפויות רצופות ובליגת אלופות אחת ומודיע כי אחרי שעבר את ליברפול במספר אליפויות אנגליה (18:19) הוא יכול לפרוש בשקט. מנצ'סטר יונייטד מחפשת מחליף ולאחר שבוע מודיעה על הארכת החוזה של הסקוטי שמכנס מסיבת עיתונאים: "לליברפול יש 5 גביעי אירופה, לנו יש 3. ברגע שנעבור אותם אני פורש או עד שאגיע לגיל 80".
בתחילת עונת 2008/2009 מוריניו המוערך מנבחרת פורטוגל עובר לאינטר שרוצה קצת פלפל בעמדת המאמן. צ'לסי ממנה כמאמנה את סקולארי מנבחרת אנגליה והוא מביא אליה את דקו, בוסינגווה, פאולו פריירה, מאניש וריקרדו קרבאליו במה שמכונה בצהובונים "המהפכה הפורטוגזית".
האנגלים מתוסכלים מחוסר ההצלחה של הנבחרת הלאומית ומביאים את פאביו קאפלו שיעשה קצת סדר איטלקי בבלאגן. פרגוסון מתיר לקרלוס קירוש לאמן את נבחרת פורטוגל ומבטיח כי יסתדר גם בלי יד ימינו בעונות האחרונות. ורק מוריניו נזכר ברגע ההוא מ-2004 וממלמל לעצמו: "אם רק היינו מבקיעים באולד טראפורד הכול היה שונה היום…".

4 thoughts on “מה היה קורה אילו? (או: התרחיש האלטרנטיבי)

  1. Spartan

    שאפו!!!
    זה פוסט שצריך לפרסם בעיתון ידידי.
    כמה פעמים חשבתי על הרגע ההוא, כמה רגע אחד יכול להיות רגע מכונן בחיי אדם וקבוצה.
    בראבו!!!

  2. בני גלובינסקי

    מעניין שרוב הזמן דברים מוכרעים לאחר תהליך ארוך. בספורט ובמיוחד בכדורגל יש את הרגעים האלה של דקה או שתיים שיוצרים השלכות ארוכות טווח.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.