סוף סוף קלאסיקה

אני בטוח שלצופה הנייטרלי היה אחלה משחק. לאוהד ארסנל מייאש. ולאוהד יונייטד משמח ומורט עצבים כאחד.

ה-1:3 הזה היה בניחוח של קלאסיקות ארסנל – יונייטד מהעבר. מתפרצות בסגנון רונאלדו-פארק-רוני או נאני-רוני, לחץ ארסנלי טיפוסי של הנעת כדור ומסירות מבריקות נוסח ברגקאמפ (איזה כדור של אלכסיס! תביאו אותו לאולד טראפורד!) ושוער אחד ענק עם אף אדום כמו של שמייכל.

ואפילו היה כרטיס אחד אדום בסגנון כניסה של רוי קין. רק חבל שאותה כניסה תגרום לפוגבה להחמיץ את הדרבי. הצעה למוריניו – תפתח עם זלאטן בתפקיד של פוגבה. חייבים לברדק את המשחק של סיטי.

כמובן שארסנל הייתה שווה יותר משער אחד והיה הרבה מזל ודה חאה. אהבתי לראות את יונייטד עוקצת ומבצרת למרות שלפעמים עושה רושם שהיא יכולה לעשות לעצמה את החיים קלים יותר. יאללה – ועכשיו לדרבי, רק ניצחון בא בחשבון.

One thought on “סוף סוף קלאסיקה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.