סיכום השבת

1. נחמד להבחין בשינוי שסטוק סיטי עברה בשנים האחרונות, במיוחד אם זה מוביל לניצחון על מנצ'סטר סיטי. מקבוצה אגרסיבית (ואלימה לעיתים) שמשחק ההתקפה שלה התבסס בעיקר על הוצאות חוץ ארוכות של רורי דלאפ, סטוק הפכה לאחת הקבוצות הכי טכניות בפרמייר-ליג. מזכירה קצת את וויגאן של רוברטו מרטינס. מארק יוז הצליח למשוך פליטים מקבוצות גדולות כמו בוז'אן ואפלאיי. מעל כולם (חוץ מהרוח) בלט שרדאן שאקירי שהיה פשוט ענק. חסרים בכדורגל שחקנים שיודעים להציב את החלוץ מול שוער.

2. עם רוני, בלי רוני – יונייטד פשוט לא מצליחה להבקיע. ראיתי הרבה ניתוחים ופרשנויות לסוגיה, אבל הצלחתי לסכם אותה בכמה מילים – אצל פרגוסון זה היה נכנס. אז נכון שאין מספיק בעיטות למסגרת (הייתה אחת מול ווסטהאם). ועדיין, אין לי שום בעיה עם הדומיננטיות וסגנון המשחק. הוא לא אנטי-שערים. פשוט צריך לשים את הכדור מעבר לקו השער. זה ממש לא קשור לרכש של חלוץ כזה או אחר (ג'יימס ווילסון אגב, הבקיע עבור ברייטון). אי אפשר להגיד חוסר מזל עם כל כך הרבה 0:0. יש כאן מגמה. נגד וולפסבורג חייבים להבקיע כדי לא להגיע לליגה האירופית. חמישי-ראשון זה איכסה.

3. ואז הגיע המשחק המאוחר. פתאום הסתכלתי על לוח השנה והבנתי שבחודש דצמבר לסטר מוליכה את הליגה וצ'לסי לא רחוקה מהקו האדום. אתם תגידו רמה פח, אני אגיד שזה אדיר!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.