על סיטי ונאתכו

מנצ'סטר סיטי – על היכולת החלשה דיברתי כבר אחרי הדרבי (למרות שניצחו). זה נראה לא מחובר, במיוחד בלי דוד סילבה. כנראה שהם הולכים לעוף מהבתים בפעם השלישית בתוך ארבע שנים. זה די עלוב, אפילו כשמקפחים אותם בדירוג וההגרלה אכזרית. אבל עזבו את היכולת, בואו נדבר על האוהדים.

עדות לכך שמסורת לא בונים בשש שנים של עושר ואושר ניתן למצוא בכמות האוהדים שהגיעו למשחק קריטי מול צסק"א מוסקבה בצ'מפיונס – 38,000  (כולל מבצע של 1+1). האצטדיון מכיל כ-45,000 והמנהלים תאבי הבצע בתכול עוד חושבים להרחיב את האצטדיון ל-60,000 מקומות. אז אפשר להאשים את מחירי הכרטיסים ואת העובדה שהמשחק באמצע שבוע. בולשיט. יש כאן מקרה קלאסי של אוהדי הצלחות.

ביברס נאתכו – בעוד 10 ימים בדיוק יצעקו הפרשנים בישראל: "למה נאתכו לא מציג את אותה היכולת של ליגת האלופות גם מול בוסניה?". התשובה קלה: השחקנים שמשחקים איתו בנבחרת ישראל. המסירה שלו בשער השני של דומבייה הייתה נהדרת, אבל לא פחות נהדרת הייתה התנועה של החלוץ שבדילוג קל יצא מנבדל ובדילוג נוסף נשאר לבד מול הארט. עכשיו תראו לי את דמארי, חמד או שכטר עושים את זה. חוץ מזה שגוטמן לא מרשה לו לעבור את החצי. זו כפירה בעיקר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.