עם קצת עזרה מחברים

למען הסר ספק – צ'לסי היא דאבליסטית ראויה. החבורה הלוחמנית של קרלו אנצ'לוטי נתנה עונה טובה ותשיג ביום שבת בעוד שבועיים את הדאבל הראשון בתולדותיה. לנצח באולד טראפורד, אמירייטס ואנפילד זה לא דבר של מה בכך. הכחולים יסיימו ראשונים ועם הטבלה כאמור, אסור להתווכח.

גיבור סיפורו של מארק טוויין, סטיבן ג'רארד המסכן, בסך הכול רצה לעזור לחבריו מצ'לסי להשיג את האליפות הרביעית בתולדותיה. אני יכול להבין אותו. צ'לסי עדיין רחוקה מליברפול בכל הקשור למספר האליפויות, למרות שבקצב העניינים הזה גם הכחולים של אברמוביץ' יעברו ביום מן הימים את החבורה המבישה משדות אנפילד.

ביום שבו סטיב מקלארן לוקח אליפות הכול יכול לקרות וגם אסיסט של קפטן ליברפול לדרוגבה לא מאוד מפתיע. האגדה של סאותהמפטון, מאט לה טיסיה כבר האשים את לוקאס אבל למרבה הפתעתו דווקא ג'רארד מכל האנשים הוא זה שנתן את החותמת הסופית לחגיגות בסטמפורד ברידג'.

7 thoughts on “עם קצת עזרה מחברים

  1. יובל

    שאלה והסתעפות לשאלה:
    אתה באמת מאמין שסטיבן ג'רארד רצה לעזור לצ'לסי ועשה את הטעות הזו בכוונה?
    אם כן, מדוע לא הפך כבר עכשיו המשחק הזה לקלאסיקה על זמנית על חוסר הגינות בספורט בסגנון "משחק השרוכים" (רק הפעם בליגה קצת יותר משמעותית מהליגה הישראלית), שבו, כזכור, הפסיקה הפועל בית-שאן להתאמץ בחמש הדקות האחרונות של המשחק, ובכך, כביכול, העניקה את האליפות לבית"ר ירושלים, שכמו צ'לסי העונה – הייתה טובה הרבה יותר מהפועל תל-אביב וגם ניצחה אותה בשני משחקי העונה.

    אני לא בא אליך בטענות חלילה, אבל מעניין אותי לדעת מה תענה על זה.

  2. בני גלובינסקי

    יובל, אני מאמין באמת ובתמים שהטעות הפטאלית של ג'רארד נעשתה בתום לב. אבל, אני מאוד מאמין בנושא שנקרא תת-מודע ואיפשהו באחורה של המוח של ג'רארד היה רשום ניצחון של צ'לסי.

    ולהסתעפות של השאלה אני צריך להיעזר במשה סיני. יש כדורגל ויש כדורגל ישראלי. אין קשר בין המקרים ולמרות שהאליפות של בית"ר באותה עונה הייתה מצחינה היא הייתה כשרה.

  3. יובל

    קודם כל, ברור שיש הבדל עצום בין כדורגל לכדורגל ישראלי (אם כי האמירה של סיני הייתה דומה, ודיברה על כדורגל וכדורגל אנגלי).
    הטענה שלי היא שאין ספור פעמים, בכל עונה מחדש, יש משחקים בהם קבוצות לא מתאמצות, מסיבות כאלה ואחרות. במקרה של בית-שאן סביר שזה היה התיעוב המתמשך לתל-אביבים, בשילוב עם פחד מהקהל של בית"ר וחוסר אכפתיות אחרי ההפסד של הפועל ירושלים באותו ערב שהשאיר את בית שאן בליגה.
    השאלה שלי היא למה כאשר לא הפועל תל-אביב חביבת התקשורת נפגעת מכך, את אף אחד זה לא מטריד ליותר מכמה דקות.

    האליפות של בית"ר לא רק שלא הייתה מצחינה, אלא הייתה אחת המרשימות ביותר בכדורגל הישראלי אי פעם. וכמו שהמשחק באנפילד לא יפגום באיכות האליפות של צ'לסי, כך גם "משחק השרוכים" לא פוגם באליפות ההיא של בית"ר.

    [וסליחה שאני מטנף לך את הבלוג עם כדורגל ישראלי, אבל היה לי מאוד חשוב להבהיר את הנקודה הזו, והנה נתת כאן דוגמה מצויינת לקבוצה, ולא סתם קבוצה אלא קבוצת פאר, שלא מתאמצת גם בליגה הטובה בעולם]

  4. אור

    עם כבר מדברים על חוסר מאמץ. שוולבס עלו עם 10 מחליפים העונה מול יונייטד את אף אחד זה לא עניין, קיבלו כנס קטן והליגה המשיכה, לא שזה באשמת יונייטד אבל פיירפליי בליגה האנגלית זה לא דבר שאפשר להסתמך עליו.
    וברור שג'רארד לא עשה את זה בכוונה אבל אני בטוח שאם ליברפול היו במאבק על המקום הרביעי הם היו מתאמצים הרבה יותר. אבל קשה להאשים אותם, הם פשוט קבוצה מאוד חלשה העונה, הם בצדק איפה שהם נמצאים כי הם לא יותר טובים מסיטי, טוטנהאם או וילה.
    בכל מקרה, האליפות מגיעה לצ'לסי עם 6/6 על הגדולות, הקבוצה הכי ראויה לזכייה העונה.

  5. בני גלובינסקי

    יובל – אתה רשאי לטנף חופשי.

    אור – אני די שמח שהאלופה לוקחת עם פחות מ-90 נקודות. קצת חזרה לשפיות. בעונה הבאה נראה אם זה היה מקרי.

  6. אור

    אכן סוף סוף קצת מתח.. חבל שארסנל שלי לא השכילה לנצל את כל איבודי הנקודות העונה.

  7. בני גלובינסקי

    לפני חצי שנה ראיתי בעיניים את הלך הרוחות באמירייטס והיה קל להבחין עד כמה הם צמאים שם לתואר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.