10 דברים מיותרים בכדורגל

1. המשחק על המקום השלישי במונדיאל – אחרי שנגמרים חצאי הגמר בגביע העולם, כל הצופים משתוקקים למשחק אחד – הגמר. המשחק שקובע מי פחות לוזרית לא מעניין אף אחד (גם לא את השחקנים המשתתפים).

2. משחקי ידידות בין נבחרות לאומיות – השחקנים אותם שחקנים והשמות אותם שמות אבל אי אפשר להשוות בין כדורגל הקבוצות המענג לכדורגל הנבחרות המשמים, במיוחד כשמדובר במשחקי ידידות שלא קובעים דבר ורק מסכנים את השחקנים בפציעות לקראת המאני-טיים של העונה.

3. חוזים ארוכי-טווח – כששומעים על מאמן או שחקן החתומים על חוזה עד 2020 יודעים שזה לא אומר דבר. רצף של חמישה משחקים לא טובים עבור מאמן או הצעה מפתה בשביל שחקן הופכים את החוזה ללא יותר מנייר טואלט שמתויק בקלסרים של רואי החשבון.

4. שופטי רחבה – יופי פלאטיני. ניסינו, ראינו, לא עובד. דוגמא קלאסית: במשחק בין פולהאם לרומא בליגה האירופית בוצעה עבירה שחייבה כרטיס אדום. השופט הרחיק בטעות את ברדה הנגלנד (1.95 מ') במקום את סטיבן קלי (1.83). שופט הרחבה לא תיקן את השופט הראשי ורק לאחר תחנונים של שחקני פולהאם הצדק נעשה וקלי הורחק.

5. סוכני שחקנים – הרבה עסקאות מיותרות מתבצעות בשוק ההעברות בגלל סוכנים חמדנים. השיקול היחיד של הסוכנים הוא גזירת הקופון בתום העסקה וכך הרבה שחקנים מוצאים את עצמם בקבוצות הזויות בשל הבטחות שווא ועבודה בעיניים של רודפי הבצע המורשים מטעם פיפ"א.

6. כדורגל באולימפיאדה – נבחרות עם סגלים מוזרים וחוסר עניין לציבור. אולימפיאדה זה הטלת כידון, קפיצה לרוחק וריצת מאה מטר, לא כדורגל.

7. כרטיס צהוב לאחר הורדת חולצה – תנו לשחקנים לשמוח, אפילו אם הם מביעים את האושר על ידי הצגה לראווה של פלג גופם העליון.

8. מנהל ספורטיבי/מנהל טכני/ג'נרל מנג'ר – עדיין לא הצלחתי מה האנשים הללו עושים במסגרת התפקיד שלהם. הם רק יוצרים יותר לחץ על המאמן ולא מועילים לו בשום דרך.

9. איצטדיון רמת גן – חוויית הצפייה הקשה ביותר לאוהד הכדורגל הישראלי. המקום בו משחקת הנבחרת הלאומית ודומה יותר לספארי בעיר מאשר להיכל כדורגל מודרני. מסכן יוסי בניון שצריך לעשות את המעבר החד בין המקדש באנפילד לבין המכלאה ברמת גן.

10. אבי לוזון – צריך הסבר?

מחר: 10 דברים שחסרים בכדורגל

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.