100 דקות של שעמום

100 הדקות שהולידו את ה-0:0 בין ארסנל ומנצ'סטר סיטי לא היו מהמשובחות העונה. ארסן ונגר סגר הערב חמש שנים בלי תואר מבחינה מתמטית ורשמית. גם הקוקיות של עמנואל אדבאיור לא הצליחו להוסיף פיקנטריה למשחק שבו סיטי הייתה צריכה את הנקודות יותר מיריבתה.

ונגר הודיע כי בניגוד לשנים קודמות לא יהסס להוציא כסף על חיזוק מתבקש. לצרפתי יש קבוצה שמציגה כדורגל אטרקטיבי לפרקים למרות שזה לא מתבטא בתארים. היום עלו בהרכב של ארסנל שני אנגלים (סול קמפבל ותיאו וולקוט) שזה הרבה יותר ממספר האנגלים שעלו ברוב הקדנציה של ונגר.

לאחר העזיבה של דיוויד סימן, דיוויד פלאט, טוני אדאמס, מרטין קיון, לי דיקסון, נייג'ל וינטרבורן ואיאן רייט ונגר מיעט להביא שחקנים מקומיים. עד לפני כמה שנים זה עבד ואולי הגיע הזמן להחזיר לארסנל את כל הנתינים שמיסיה ונגר פיזר ברחבי הממלכה.

למה לא לבנות קבוצה חדשה שתכיל את פליטי ארסנל: מתיו אפסון (ווסטהאם), סטיב סידוול (אסטון וילה), ג'רמיין פנאנט (סראגוסה), דיוויד בנטלי (טוטנהאם) ופבריס מואמבה (בולטון). פברגאס יכול לעבור לברצלונה, ואן פרסי יתאים יותר לליגה האיטלקית ומנואל אלמוניה יהגר לכיוון לה-לה לנד.

כרגע רק מרוואן צ'מאח על הכוונת של ונגר. החלוץ הצרפתי לבדו לא ישנה את מאזן התארים באיצטדיון האמירויות ודרוש שינוי עמוק יותר. מאוד יעזור אם פברגאס, ואן פרסי וארשבין יישארו בריאים למשך כל העונה. עד אז צ'לסי ויונייטד ימשיכו לשלוט ולהתחלק בתארים החשובים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.