The Bucket List

בסרט נחמד של רוב ריינר מ-2007, ג'ק ניקולסון ומורגן פרימן משחקים שני קשישים שמחליטים לעשות רשימה של דברים שלא הספיקו בחייהם ומבצעים אותה. אני חושב שסר אלכס פרגוסון החליט אחרי ההחלמה מהשבץ לכתוב סוג של bucket list ובמסגרתה יחזיר את המורשת שלו למנצ'סטר יונייטד. אז אחרי תעייה של כמעט שש שנים בדרך אולה גונאר סולשיאר מונה למאמן הקבוע עד 2022.

ובמשחק הראשון שלו כמאמן קבוע יונייטד ניצחה את ווטפורד, אבל זו הייתה הופעה חלשה למדי. ווטפורד שלטה במתרחש ואם אני כבר חושב קדימה, אז ברצלונה תגיע לאולד טראפורד בעוד 10 ימים ועם אחוזי שליטה בכדור כאלה תוכל לעשות יותר מהניסיונות של דיני ודאולופאו. שמעתי יש להם מסי אחד.

השער של ראשפורד הגיע במתפרצת אחרי פעולה חכמה ובישול של שו. ראשפורד טרום סולשיאר היה מנסה לעבור את השוער. ראשפורד בתקופת סולשיאר נותן נגיעה קטנה פנימה. אני רוצה להאמין שהוא מייעץ לו.

באוטוביוגרפיה שלו מייקל קאריק מציין שלא היו להם בתקופתו בחוזה בונוסים על ניצחונות ליגה כי זה היה די ברור שיהיו ניצחונות בליגה ולא היה טעם לתגמל על כך. גם בתקופות הכי מוצלחות של פרגוסון היו ניצחונות ביתיים דחוקים עם יכולת חלשה שלאחריהם אף אחד לא זוכר את היכולת ומסתכלים כבר על המשחק הבא.

עד סוף העונה סולשיאר יצטרך לדאוג שיהיו מספיק ניצחונות כדי לסיים בטופ-4 (יהיה נחמד לנצח את סיטי וצ'לסי) ואז להתחיל עונה חדשה כמאמן הקבוע ועם התיקונים הנחוצים. ליגה אירופית יכולה להיות מעצור בשאיפות, אבל אחרי ההחתמה לשלוש שנים צריך לקחת אוויר ולתת לאולה את ההגה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.